איך לקיים אירוע מקיים?

בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2019 הקפדנו לצמצם ככל הניתן את טביעת הרגל הסביבתית שלנו (הימנעות מפלסטיק חד-פעמי, צמצום בזבוז מזון והפחתת פסולת יחד עם ניצול מחדש שלה).

כאן תוכלו למצוא הסברים על הבחירות שלנו לאורך הדרך ועל הדרכים שבהן יישמנו את הרעיונות שלנו.

נשמח לקבל רעיונות, שאלות, הערות ותובנות: info@isees.org.il 

ככה מקיימים קיימות

ליאור ממון, זווית

״חדשנות במחקר לקראת תחבורה מקיימת״, ״השפעת שינוי האקלים על העיר״ או ״כימיה ירוקה וחומרים ידידותיים לסביבה״? מה לשמוע קודם? זאת רק אחת מהדילמות שבאי הוועידה השנתית למדע ולסביבה היו צריכים להתמודד איתן ביוני 2019, החודש החם ביותר שנמדד אי פעם. בתוך האולמות של בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, המבנה הראשון בישראל שזכה לדירוג היוקרתי והגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה, נחשפו 800 משתתפי הוועידה לחזית המחקר הסביבתי.

"משבר האקלים הוא תרגיל בלקיחת אחריות, לא עבור העבר אלא עבור העתיד. בניגוד לדורות שבאו לפנינו, אנחנו לא יכולים להתחבא מאחורי הבורות של העבר, כעת יש בידינו את המידע לחולל שינוי״, אמרה בוועידה כריסטיאנה פיגרס, הגברת הראשונה של שינוי האקלים, ושולחת את המאזינים בנימה אופטימית אל הלובי, להתרענן לקראת ההרצאה הבאה. אך בין ההרצאות המרתקות ,את המחנק בגרון למשמע התחזית שמשקל הפלסטיק באוקיינוסים יעלה על משקל הדגים בים עד שנת 2050 קשה לשטוף עם כוס פלסטיק מלאה מים, ואת העובדה ששליש מהמזון המיוצר בישראל מושלך לפח, קצת צורם לזרוק יחד עם כל השאריות מהבופה. 

״רצינו השנה לעשות כנס שהוא ממש walk the talk; שהמשתתפים לא רק נמצאים באולם ההרצאות ונחשפים לחזית המחקר הסביבתי, ושומעים שוב ושוב כמה חשוב להגן על הסביבה, ואז יוצאים אל הלובי ושותים קפה בכוסות חד פעמיות. רצינו ליצור מצב שכנס לא מתחלק לשניים, להפך – רצינו ליצור מכלול אחד, חוויה הוליסטית. אנחנו לא רק מדברים מדע וסביבה, אנחנו גם חיים את ההוויה הסביבתית. רצינו לשים את הערכים של האגודה הישראלית לאקולוגיה כמקיימת במרכז העשייה, במרכז הכנס ובמרכז הלובי.״ אומרת ד״ר נטע ליפמן, מנכ״לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. 

עבור נטע פרנק, מייסדת הליקס הפקות ומפיקת הכנס, עולם הכנסים והאירועים הבזבזני והלא אקולוגי, אינו זר. ״כשאגודה פנתה אלינו עם הרעיון לעשות כנס סביבתי אמיתי הלכנו עם זה עד הסוף. בשביל לצאת להרפתקה כזאת, שברור איך יוצאים אליה אך לא ברור איך היא מסתיימת, צריך לקוח שמביא את הערכים שלו והולך איתם עד הסוף. שרוצה לעשות כנס שיש בו ערך מוסף משמעותי גם לו, גם לדוברים שבו וגם לאורחים שבו.״ אומרת פרנק. ״הערכים הסביבתיים היו מאד חשובים לנו, ורצינו לשים אותם בקדמת הבמה. אבל לא פחות מזה היה לנו חשוב שיהיה כנס נעים ואסתטי ושיעמוד במגבלות התקציב, ולא התפשרנו על כלום. כשהגענו אל חברת ההפקה מיד שמנו את זה על השולחן. ידענו שזה דורש עבודה – למצוא את הספקים הנכונים לעבוד איתם, שיספקו לנו בדיוק את המוצר שאנחנו דורשים. זה לא טריוויאלי אבל עם זה יצאנו לדרך.״ מוסיפה ליפמן.

״בשלב הראשון יצאנו לתהליך מחקר בו מיפינו שלושה תחומים שבהם ההשפעה של הכנס יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה הכי נכונה – אוכל, מיכלים וטיפול בפסולת״, מסבירה פרנק. ״ההחלטה להגיש את ארוחת הצהריים בקופסת בנטו מושקעת לשימוש רב פעמי, לדוגמה, מגלמת בתוכה את כל ערכי הכנס. היה לנו חשוב למצוא את הקופסה המושלמת, וכשלא מצאנו כזאת החלטנו לייבא אותה בעצמנו. הקופסה אינה עשויה פלסטיק, היא עשויה מ-50% חיטה, ו-50% מוצרי לוואי מתעשיית הניילון, ודאגנו שהיא תעמוד בתו תקן 5331 של מכון התקנים הישראלי, הנוגע למוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מוצרי מזון. היינו צריכים למצוא ספק שיזרום איתנו, ויסכים לתכנן את הארוחה סביב כלי ההגשה שלה, וחברת הקייטרינג ״פריסטייל״ שיתפה אתנו פעולה לאורך כל הדרך. הגשת כמות מדודה של מזון שנכנסת בקופסה, שמספקת ארוחת צהריים בריאה, מזינה וטעימה, ביסודה מונעת בזבוז של מזון – בייחוד בהשוואה להגשה במזנון כמקובל באירועים מסוג זה. בכך הצלחנו להפחית את בזבוז המזון ב-75%. החסכון בכלי אוכל, שהרבה פעמים הם חד פעמיים, ובכלי הגשה הקטין את מספר המשאיות שנדרשו לצורך שינוע המזון מהספק לבניין פורטר מ7-6 משאיות למשאית אחת בלבד, ובכך הצלחנו לחסוך גם בפליטות מזהמים. חלוקת המזון, שכולו מקומי, עונתי וצמחוני, בקופסאות בנטו גם אפשרה לצמצם את זמן חלוקת האוכל ל-400 באי הכנס ל-20 דקות בלבד, מה שמנע תורים מייגעים והגדיל את הזמן המוקדש לאוכל ולמינגלינג בהפסקות. וכל זאת במחיר נמוך יותר מהתמחור הסטנדרטי לסועד, כולל עלות הקופסה עצמה. הקופסה הרב פעמית היא גם מתנה לאורחי הכנס, בה יוכלו להשתמש לאחריו ולהמשיך את החוויה גם בחיי היום היום שלהם בבית.״

״בחרנו למקם את הזבל, את הפסולת, את הפחים – במרכז ההוויה., מוסיפה פרנק. לא רצינו להחביא את השאלה המסתורית – לאן הולך הזבל? הרצון היה לדבר את זה, לחגוג את זה. להראות לבנאדם בדיוק מה קורה לכוס שלו אחרי שהוא מסיים לשתות את הקפה. מיקמנו במת מיחזור במרכז הלובי ובה שלושה פחים – אחד עבור פסולת אורגנית, אחד עבור אריזות והשלישי עבור פסולת רגילה. בנוסף היו בכל קומה פחים לנייר, לפלסטיק למכלים ולפחיות. ביצענו הפרדה במקור וכל תכולת הפחים הועברה למיחזור או לקומפוסט.

״מלבד המזון והפסולת, שמנו דגש על הדפסת כל השלטים והדפים על נייר רגיל ללא למינציה (עיטוף ניילון). 80% היו מנייר ממוחזר, וכולם היו נטולי עץ. חילקנו למשתתפים במתנה גם בקבוקים רב פעמיים המתאימים לשתיה קרה וחמה, שצמצמו את השימוש בכוסות חד פעמיות ובבקבוקי פלסטיק, ותיקי בד העשויים מבד קנבס שהחליפו את השימוש בשקיות. בתור נשנושים שבין הארוחות הגשנו פירות וירקות טריים – שלמים ולא חתוכים – ובכך הארכנו את חיי ״ההגשה״ שלהם ומנענו אובדן מזון נוסף. שמנו לב לפרטים הקטנים כמו לגדולים״. חותמת פרנק בחיוך.

משתתפי הכנס, המורגלים בתחלואי שינוי האקלים וברזי משבר הפלסטיק, שעבורם ״קיימות״ אינה מילה גסה – נענו לחזונם של מפיקת הכנס, ואפילו נהנו, בהסתמך על התגובות הנלהבות. החיבור בין האלמנטים השונים והפתרונות שנמצאו להם יצרו מציאות שנראית לשבריר שניה לא שגרתית אך למעשה הגיונית מעין כמוה; חלק מהמשתתפים בחרו לנצל את מדרגות במת המיחזור, עליה הונחו הפחים, בשביל לשבת ולאכול את ארוחת הצהריים שלהם. בעולם בו לרוב אנחנו יוצאים מגדרנו על מנת להסתיר ולהחביא את תוצרי הלוואי של מוצרי הצריכה שלנו, ובכך מנתקים עצמנו באופן מלאכותי מההשלכות ההרסניות שלהם, מראה מסוג זה מהווה משב רוח רענן, אם כי מעט אביך ושרבי. ״הכנס היה הרבה יותר ממה שחשבנו וציפינו ודמיינו״, אומרת ליפמן. ״האופן שבו הקהל התלהב ושיתף פעולה, שהבין את הקונספט ורצה להיות חלק מהמהלך הזה, היה מדהים״.

״אני מאמינה שמי שחווה כנס כזה הוא גם שגריר של הרעיון, ובכנס הבא שהוא יהיה הוא כבר יתחיל להצביע ברגליים ולדרוש איזה תו תקן סביבתי.״ אומרת פרנק. ״ פרצנו את הדרך, מכאן הדברים אמורים להיות הרבה יותר קלים, נוכל להעמיד רף חדש של אירוע סביבתי. השמיים הם הגבול בתחום הזה.״ ״הצבנו איזשהו סטנדרט, מכאן אני לא חוזרת אחורה, מעכשיו רק ככה אני עושה כנסים״,  חותמת בנחרצות ליפמן. ״אנחנו רוצים להפיץ את הבשורה, להנגיש אותה, כדי שאנשים אחרים יוכלו להפיק כנסים נוספים בצורה דומה בעתיד. אנחנו רוצים לשתף את הניסיון שצברנו ולהעביר אותו הלאה – ככה עושים כנס סביבתי״.

יחסי גומלין אדם ובע"ח

חדר 105

יו״ר המושב: דן איזיקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

"צרעה קטנה- צרה גדולה"

דן איזיקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

"עלייתה של אנפית הבקר והשפעתה על חברת הלטאות בחורש ים-תיכוני בממשק רעייה מודרני"

רועי טלבי, אוניברסיטת חיפה

"הדברה ביולוגית עם ערך מוסף: סרטנים חד-זוויגיים כמדבירי חלזונות מזיקים בבריכות דגים"

עמית סויה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

"השפעה של משתנים א-ביוטים על עושר מיני צמחים ופרפרים בחמש ערים במישור החוף בישראל"

איתי קרן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

"השפעת שימושי הקרקע על מגוון והרכב חברות דבורים בפסיפס שטחים חקלאיים וטבעיים"

טהר רוט, האוניברסיטה העברית בירושלים

"מ״שיפור הנוף״ לשמירת הנוף – הפסקת פעולות ייעור במערכות אקולוגיות טבעיות ושמירת הנוף הטבעי של ארץ ישראל"

אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע