חודש היסטורי לסביבה ברחבי העולם הביא איתו את יום כדור הארץ שצוין לראשונה על ידי התנועה הסביבתית העולמית, וגם את הקמת הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב. עוד מאורע לא פחות חשוב שקרה ממש באותו חודש הוא כנס מדעי ייחודי בבית סוקולוב שבתל אביב, שעסק בסוגיות האקולוגיות החשובות של אותם ימים, ואיתו ההיווסדות של "האגודה הישראלית לאקולוגיה".
אגב, רק 3 שנים לאחר מכן הוקם הגוף הממשלתי הראשון שעסק בסביבה – "השירות לשמירת איכות הסביבה", שבשנת 1988 זכה סוף סוף להפוך למשרד ממשלתי.
היוזמה לעריכת כנס ייסוד האגודה הייתה של פרופ' עזרה זֹהר, קצין הרפואה הראשי של צה"ל בדימוס, שהתעניין בהשפעה של הסביבה על הבריאות. הרעיון היה פרקטי מיסודו: שאיפה להקים מוקד מקומי לנושאים הסביבתיים, שימנע את הצורך לבדוק כל פעם מחדש מה עושים במדינות אחרות.
מפתיע לגלות כמה מהנבואות שעלו לדיון כבר בשנים האלו, שחלקן לא הצלחנו לפתור עד היום: מנושא זיהום האוויר שעלה לראשונה, דרך הצורך בהתפלת מים ועד לצורך בתחבורה ציבורית זולה ויעילה שתונע באנרגיה חשמלית.
בשנת 1975, שבה כבר מנתה האגודה 450 חברים, נערך הכינוס המדעי השישי – אליו גויס תקציב של 44,000 לירות ישראליות.
אפשר להצביע על שני דברים משמעותיים שקרו בעשור הזה:
הראשון – הכנס הבינלאומי הראשון, ה-14 במספר, שנערך בשנת 1981 (ובעקבותיו נערכו כנסים בינלאומיים נוספים).
השני – החיבור שנעשה לראשונה בין התחום האקולוגי לבין מדעי הסביבה בישראל והשלמת הפאזל הסביבתי – מהלך שכיום נראה כמובן מאליו, אולם באותם שנים נחשב לתקדימי אף בקנה מידה עולמי. בעקבותיו שינתה האגודה בשנת 1985 את שמה מ"האגודה הישראלית לאקולוגיה" ל"האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".
שנות ה-90 נחשבות בעיני רבים לנקודת ציון משמעותית במובן של נראות ואופנה. אולי בהמשך לכך – גם הכנסים בשנים אלו עברו שדרוג תדמיתי משמעותי, והפכו מכנסים מדעיים לוועידה עם שולחנות עגולים, מפה, כיבוד, ופעילות תרבותית כגון ריקודי עם או הרצאה של מאיר שלו ז"ל. לראשונה הוזמנו גם שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה ומרצים מחו"ל.
אלו גם השנים שבהם הוועידה כללה לראשונה גם את המגזר התעשייתי, כגון התעשיות הכימיות ברמת חובב ואת חברת החשמל, במה שסימל את שינוי התפיסה כלפי התעשיינים וההבנה שהקשר ההדוק ושיתוף הפעולה עמם יובילו יותר מכל להישגים סביבתיים.
הכנסים, שהופקו עצמאית על ידי אנשי האגודה, שפעלו בהתנדבות מלאה, המשיכו לפעול בשנים אלו במתכונת בינלאומית, שמשכה עשרות חוקרים מחו"ל. עד לשנת 2003 ימי האינתיפאדה השנייה, שבה נתקלו במהמורה רצינית: בעקבות לחצים שהופעלו מצד המוזמנים, נאלצה האגודה להחליף מיקום ‒ ללונדון.
וכך מצא עצמו מזכיר האגודה נושא ברכות פתיחה באנגלית שוטפת, במסגרת אירוע ענק ומלא עד אפס מקום, מיד לאחר השרה לאיכות הסביבה של אנגליה.
אחת היוזמות שהוצגו בכנס באופן שנים נקראה "לגעת בעולם" ‒ מיזם חינוכי, שפעל כל שנה בהשראת נושא סביבתי אחר, ובסופו בתי הספר הזוכים הציגו את תוצרי עבודותיהם בכנס השנתי של האגודה. גאווה ענקית לילדים ולאנשי האגודה באותם ימים.
בעשור החמישי הפכה הוועידה השנתית למה שהיא היום. בשנים אלו התרחבה האגודה והפכה לגוף המתווך בין מדע למדיניות בתחום הסביבה, מתוך ההבנה שלצד המחקר והידע האקדמי, יש צורך להנגישו למקבלי ההחלטות במדינה. כחלק מכך, גם הוועידה השנתית שינתה את פניה מבחינת ההיקף, התכנים וזהות המשתתפים בה.
כעת, לצד המדענים ומהנדסי הסביבה, צורפו לוועידה גם מקבלי ההחלטות, שקיבלו במה והוזמנו לקחת חלק פעיל בה, מתוך מטרה לעסוק יחד איתם בשאלות קונקרטיות אקטואליות.
כך נוסף לוועידה, ששילבה עד אז תכנים אקולוגיים ותכנים סביבתיים, צד שלישי – תכנים חברתיים: מחקרים מתחומים כגון כלכלה, משפט, מדיניות ציבורית וסוציולוגיה
במהלך 50 השנה שחלפו, הפכה הוועידה השנתית מכנס מדעי אינטימי לפרויקט שמביא סוגיות סביבתיות לקדמת הבמה, ומסייע לציבור ולממשלה להכיר בחשיבותן ולמצוא דרכי פתרון משותפות.
כיום, לצד המחקר והיישום, אחד התפקידים החשובים של המדענים הוא לוודא שהשיח הציבורי הסביבתי אינו מוטה או מוטעה, ושקבלת ההחלטות הסביבתית, ברמה האישית והציבורית, מושכלת ומבוססת מדע.
ברכות:
פרופ' רון מילוא, יו"ר הוועידה, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, דיקן לענייני חינוך מכון ויצמן למדע
מר יצחק הרצוג, נשיא המדינה
פרופ' נח עפרון מחזיק תיק הסביבה, עיריית תל אביב-יפו
פרופ' דרור הבלנה, מדען ראשי, רשות הטבע והגנים
ד"ר דורון מרקל, מדען ראשי, קק"ל
אתגרי המדינה בנושאי אקלים וקיימות
מר מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה
המרחב הימי כמרחב לחדשנות טכנולוגיות
הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה
חלבון אלטרנטיבי וביטחון מזון - עקרונות למדיניות בת קיימא
גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT, חוקרת בכירה ב-INSS, עם ברוס פרידריך, יו"ר ומייסד GFI
המלחמה כזרז למעבר לאנרגיות מתחדשות
פאנל בהנחיית: אביב לביא, מגיש התכנית "יהיה בסדר" בגל"צ, וכותב על סביבה ב"זמן ישראל"
בהשתתפות: ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה | עדי דישון - דירקטורית, מנהלת מכון ויץ לפיתוח בר קיימא| שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, קשרי חוץ ותכנון, משרד האנרגיה| פרופ' ליאור הרמן, המחלקה ליחסים בינלאומיים, ומרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית בירושלים
מר לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
הענקת פרס מפעל חיים לפרופ' אבי פרבולוצקי, הענקת הפרס על ידי ד"ר יהושע שקדי
בריאות אחת
ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב עם פרופ' נדב דוידוביץ', ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון, ראש תחום מדיניות בריאות, מרכז טאוב
גנטיקה, בריאות וסביבה
ד"ר טל פטלון, MD, LLB, MBA - מומחית מחקר ופיתוח בקבוצת מכבי שירותי בריאות, מייסדת ומנכ״לית Medāna
סביבה ובריאות 2025: תובנות חדשות בעיצומה של תקופה סוערת
ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
אסטרטגיות סביבתיות במערכת הבריאות: בין אדפטציה למיטגציה
איילת דרסלר, מנהלת ESG, המרכז הרפואי שיבא תל השומר
ברכות:
פרופ' נגה קורנפלד שור, יו"ר הוועידה, ראשת בית הספר החדש לסביבה אוניברסיטת תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח
Regional climate cooperation in practice
השגריר שטפן זייברט, שגריר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל
שיקום הדרום והצפון
מר דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע
חיזוי בצורת
ד"ר דבי כהן, חוקרת בכירה וראש צוות חיזוי שטפונות, Google Research
ראיון
פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע, עם פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעות אקלים (PIK), פרופסור למערכות מים וקיימות עולמית, אוניברסיטת שטוקהולם (מרחוק)
בין דיפלומטיה לחדשנות: כיצד ישראל יכולה לתרום להתמודדות העולמית עם משבר האקלים?
מר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ עם פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע
רח' קהילת ניו יורק 19, תל אביב, 6775323 טל': 03-6200025, מייל [email protected]