הוועידה הקודמת

דוברים

ד"ר קייואן ריהאי

מנהל תוכנית האנרגיה, האקלים והסביבה (ECE) במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA)

צילום: M. Silveri

מר ג'ונתן ספרן פויר

סופר, מחבר רב המכר: "אנחנו האקלים: הצלת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר"

צילום: Jeff Mermelstein

פרופ' רות דה-פריס

פרופסור לאקולוגיה ופיתוח בר קיימא באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ודיקנית מייסדת של בית הספר לאקלים קולומביה

מר גיא סמט

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

צילום: חיים צח, לעמ

גב' רעיה שורקי

מנכ"לית רשות הטבע והגנים

פרופ' ורד בלאס - יו"ר הוועידה

בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אונ' תל אביב

צילום: טרייסי לוי

פרופ׳ אבינתן חסידים

ראש מחקר גוגל ישראל ואפריקה

פרופ' יוסי לויה

פרופ' אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב חתן פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

גב' סטפני האלט

סגנית ראש הנציגות בשגרירות ארה"ב בירושלים

מר ניר גולדשטיין

מנכ"ל GFI

ד"ר אלני מריווילי

יועצת החום של האו"ם

פרופ' עידן שגב

חקר המוח, האוניברסיטה העברית ומנהל מדעי 'פרונטירז מדע לצעירים'

ד"ר קייטלין וולש

מנהלת תוכנית ביטחון מזון גלובלית, מכון המחקר CSIS

גב' מיה הלוי

מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים

ד"ר גילברט דה גרגוריו

מנהל תחרות הפרס הסביבתי ולשעבר ראש תוכניות קיימות.

ד"ר נגה קורנפלד שור

מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר דוד אסף

סמנכ"ל בכיר לניהול נגר ומשאבי הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נטע ליפמן

סמנכ"לית בכירה אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה

צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

ד"ר אבי לובצ'יק

מנכ"ל ומייסד Oporto-Carbon

ד"ר זהר ברמן

מנהלת פורום האקלים הישראלי

ד"ר גלעד אוסטרובסקי

יערן ראשי ומנהל אגף הייעור, קרן קיימת לישראל

פרופ' אופירה אילון

בית הספר ללימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, מוסד שמואל נאמן, הטכניון

צילום: אוניברסיטת חיפה

ד"ר בעז קידר

מנהל תכנון בר קיימא ואנרגיה במנהל הנדסה, עיריית תל אביב-יפו

מר זאב אחיפז

המשנה למנכ"ל רשות המים

ד"ר אורלי רונן

ראש המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, מיזם האקלים, אוניברסיטת תל אביב

השגריר גדעון בכר

שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות משרד החוץ

צילום: Bradley D'coutho

ד"ר נעמה ולד

מרכזת בכירה אנרגיה ושינוי אקלים, אשכול תעשיות, המשרד להגנת הסביבה.

פרופ' ראסם חמאיסי

מתכנן ערים וגיאוגרף, בית הספר למדעי הסביבה, באוניברסיטת חיפה

ד"ר שחר דולב

מנהל תחום פיתוח מודלים ומדיניות ארוכת טווח, משרד האנרגיה והתשתיות

עו"ד לי-היא גולדנברג

סמנכ"לית מדיניות Oporto Carbon

ד"ר אבנר גרוס

המחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים, אונ' בן גוריון בנגב

פרופ' רון מילוא

יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, פרופסור במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע

צילום: Ohad Herches, Weizmann Photography Unit

עו"ד חן תירוש

סיכוני אקלים ו- ESG, דלויט ישראל

פרופ' אביטל גזית

חבר סגל ביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות

גב' רוני ארז

מנכ"לית (משותפת) מרכז השל

ד"ר גיל אשל

התחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גב' אלה אלכסנדרי

מנכ"ל עמותת מרחב

מר שגיא דגן

סמנכ"ל חטיבת אסטרטגיה, רשות החדשנות

ד"ר מיכל לוי

מדענית ראשית וסמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פרופ' יונתן בלמקר

מדעי החיים, אוניברסיטת ת"א

ד״ר שירה עפרון

ראש תחום מחקר Israel Policy Forum ויועצת אקלים למשרד הביטחון ולמטה לביטחון לאומי

ד"ר לי רכט

סמנכ"לית קיימות, Aleph Farms

ד"ר אסף צוער

מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים

ד"ר יעל זילברשטין קרא

מנהלת המיזם 'פרונטירז מדע לצעירים' בישראל

ד"ר טל פטלון

מנהלת KSM, מכון המחקר והחדשנות של מכבי

ד"ר דב חנין

יו"ר פורום האקלים ומוביל יוזמת "שינוי כיוון" להתמודדות עם משבר האקלים מטעם אונ' תל אביב

גב' תמר רביב

ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר דורון מרקל

המדען הראשי, קק"ל

גב' ג'נט שלום

מנהלת אגף תכנון ומדיניות, משרד האנרגיה והתשתיות

צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

מר נחום יהושע

מנהל אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות

צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

מושבים

הזדמנויות ואתגרים בחידוש והקמה של יערות בישראל, קק"ל

יו"ר המושב: ד"ר שני רוהטין-בליץ, קק"ל

פחות סיכון יותר אקלים

יו"ר המושב: ד"ר אורלי רונן, אוניברסיטאית תל אביב , עיריית תל אביב -יפו

רוצה אוויר בשקל ? קיזוז ככלי לאיזון פחמני, האומנם ?

יו"ר המושב: ד"ר אבי לובצ'יק, מנכ"ל ומייסד אופורטו-קרבון

היבטים סביבתיים בחקלאות

יו"ר המושב: ד"ר אורן שלף, מכון וולקני

אקולוגיה ימית

יו"ר המושב: ד"ר עדי לוי, המכללה האקדמית אחווה

מחקרי קיימות יישומיים באמצעות מודלים אינטגרטיביים

יו"ר המושב: פרופ' ורד בלאס, אונ' תל אביב, IIASA

יער ומרעה

יו"ר המושב: ד"ר אפרת שפר, הפקולטה לחקלאות

מו"פ ומיזמי אקלים בקק"ל

יו"ר המושב: ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי, קק"ל

אקלים חדש בהשקעות

יו"ר המושב: ד"ר ליעד אורתר, מנהל שבלת ESG

אגרו-אקולוגיה

יו"ר המושב: ד"ר גיא רותם, Ecology Wize - אקולוגיה, סביבה, מרחב

שיטות מתקדמות בשמירת טבע

יו"ר המושב: "ר יוסי יובל, אונ' תל אביב

BioGIS- מאגר המידע הלאומי הישראלי על מגוון ביולוגי

יו"ר המושב: ד"ר אנה טרכטנברוט, המשרד להגנת הסביבה

אקולוגיה של הצומח והקרקע

יו"ר המושב: ד"ר תמיר קליין, מכון ויצמן למדע

כלכלה והתנהגות סביבתית

יו"ר המושב: פרופ' ניר בקר, מכללת תל חי

טכנולוגיות להפחתת פליטות במשק האנרגיה

יו"ר המושב: דר' שחר דולב, משרד האנרגיה והתשתיות

חקלאות מחדשת , מהחקלאי למדען דרך קובעי מדיניות

יו"ר המושב: ד"ר גיל אשל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וד"ר יעל לאור , מכון וולקני

ניהול אוכלוסיות בעלי חיים

יו"ר המושב: תמר רביב, המשרד להגנת הסביב

סביבה בעידן נתונים ומידע - בינה מלאכותית, נתוני עתק וניטור מרחוק

יו"ר המושב: ד"ר זהר ברנט-יצחקי, המרכז האקדמי רופין

בתי גידול לחים ונגר

יו"ר המושב: פרופ' אביטל גזית , אונ' תל אביב

ניהול סיכוני אקלים: מהלכה למעשה

יו"ר המושב: עו"ד חן תירוש, סיכוני אקלים ו- ESG, דלויט ישראל

קיבוע ולכידה של פחמן אטמוספרי בים וביבשה

יו"ר המושב: ד"ר אבנר גרוס, אונ' בן גוריון , הפורום האקדמי לקיבוע פחמן

יעילות ניצול מים ומאזני מים באזורי מדבר

יו"ר המושב: ד"ר אלי גרונר וד"ר שילי דור חיים , מו"פ מדבר וים המלח

השפעת חומרי הדברה על גישת "בריאות אחת"

יו"ר המושב: ד"ר גל זגרון, המשרד להגנת הסביבה

ידע דחוף שינוי : חוסן אקלימי נתמך מדע ברשויות המקומיות

יו"ר המושב: ד"ר זהר ברמן, מנהלת פורום האקלים הישראלי, מיסודו של נשיא המדינה

אתגרים והזדמנויות בשחרור מים לטבע

יו"ר המושב: מר זאבי אחיפז, המשנה למנכ"ל רשות המים וד"ר אסף צוער , מנהל אגף סביבה , רשות הטבע והגנים

חדשנות בחקר חלבונים אלטרנטיבים

יו"ר המושב: ד"ר מיכל הלפרט, GFI

קיבוע ולכידה של פחמן אטמוספרי - מעומק הקרקע ועד הקמת סטארטאפ

יו"ר המושב: ד"ר נעמה לנג-יונה, הטכניון, הפורום האקדמי לקיבוע פחמן

מחקר אזרחי של מגוון המינים המקומי ככלי חינוכי

יו"ר המושב: מר נדב גופר , מנכ"ל צעד ירוק

בריאות, סביבה ושלומות

יו"ר המושב: ד"ר מיה נגב, אונ' חיפה

שינוי אקלים ממיקרו למקרו

יו"ר המושב: ד"ר אורית רותם, אונ' בר אילן

זיהום ושיקום מערכות מים בישראל

יו"ר המושב: ד"ר שי ארנון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

משפט ומדיניות סביבתית

יו"ר המושב: ד"ר אור קרסין, האונ' הפתוחה

קיבוע ולכידה של פחמן אטמוספרי באמצעות המערכות האקולוגיות

יו"ר המושב: אסף זנזורי, החברה להגנת הטבע

סביבה חינוך וקהילה

יו"ר המושב: ד"ר איריס אלקחר, מכללת סמינר הקיבוצים

תכנון סביבה ומה שביניהם

יו"ר המושב: פרופ' ראסם ח'מייסי, אונ' חיפה

אקלים מקומי

יו"ר המושב: פרופ' אופירה אילון , בית הספר ללימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, מוסד שמואל נאמן, הטכניון

התוכנייה המלאה של הוועידה

אפריל 1970 – הכנס הראשון

חודש היסטורי לסביבה ברחבי העולם הביא איתו את יום כדור הארץ שצוין לראשונה על ידי התנועה הסביבתית העולמית, וגם את הקמת הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב. עוד מאורע לא פחות חשוב שקרה ממש באותו חודש הוא כנס מדעי ייחודי בבית סוקולוב שבתל אביב, שעסק בסוגיות האקולוגיות החשובות של אותם ימים, ואיתו ההיווסדות של "האגודה הישראלית לאקולוגיה".
אגב, רק 3 שנים לאחר מכן הוקם הגוף הממשלתי הראשון שעסק בסביבה – "השירות לשמירת איכות הסביבה", שבשנת 1988 זכה סוף סוף להפוך למשרד ממשלתי.

העשור הראשון – יוצאים לדרך

היוזמה לעריכת כנס ייסוד האגודה הייתה של פרופ' עזרה זֹהר, קצין הרפואה הראשי של צה"ל בדימוס, שהתעניין בהשפעה של הסביבה על הבריאות. הרעיון היה פרקטי מיסודו: שאיפה להקים מוקד מקומי לנושאים הסביבתיים, שימנע את הצורך לבדוק כל פעם מחדש מה עושים במדינות אחרות.
מפתיע לגלות כמה מהנבואות שעלו לדיון כבר בשנים האלו, שחלקן לא הצלחנו לפתור עד היום: מנושא זיהום האוויר שעלה לראשונה, דרך הצורך בהתפלת מים ועד לצורך בתחבורה ציבורית זולה ויעילה שתונע באנרגיה חשמלית.
בשנת 1975, שבה כבר מנתה האגודה 450 חברים, נערך הכינוס המדעי השישי – אליו גויס תקציב של 44,000 לירות ישראליות.

העשור השני – מתרחבים בארץ ובחו"ל

אפשר להצביע על שני דברים משמעותיים שקרו בעשור הזה:
הראשון – הכנס הבינלאומי הראשון, ה-14 במספר, שנערך בשנת 1981 (ובעקבותיו נערכו כנסים בינלאומיים נוספים).
השני – החיבור שנעשה לראשונה בין התחום האקולוגי לבין מדעי הסביבה בישראל והשלמת הפאזל הסביבתי – מהלך שכיום נראה כמובן מאליו, אולם באותם שנים נחשב לתקדימי אף בקנה מידה עולמי. בעקבותיו שינתה האגודה בשנת 1985 את שמה מ"האגודה הישראלית לאקולוגיה" ל"האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".

העשור השלישי – מכנס לוועידה

שנות ה-90 נחשבות בעיני רבים לנקודת ציון משמעותית במובן של נראות ואופנה. אולי בהמשך לכך – גם הכנסים בשנים אלו עברו שדרוג תדמיתי משמעותי, והפכו מכנסים מדעיים לוועידה עם שולחנות עגולים, מפה, כיבוד, ופעילות תרבותית כגון ריקודי עם או הרצאה של מאיר שלו ז"ל. לראשונה הוזמנו גם שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה ומרצים מחו"ל.
אלו גם השנים שבהם הוועידה כללה לראשונה גם את המגזר התעשייתי, כגון התעשיות הכימיות ברמת חובב ואת חברת החשמל, במה שסימל את שינוי התפיסה כלפי התעשיינים וההבנה שהקשר ההדוק ושיתוף הפעולה עמם יובילו יותר מכל להישגים סביבתיים.

העשור הרביעי – מבקרים בלונדון

הכנסים, שהופקו עצמאית על ידי אנשי האגודה, שפעלו בהתנדבות מלאה, המשיכו לפעול בשנים אלו במתכונת בינלאומית, שמשכה עשרות חוקרים מחו"ל. עד לשנת 2003 ימי האינתיפאדה השנייה, שבה נתקלו במהמורה רצינית: בעקבות לחצים שהופעלו מצד המוזמנים, נאלצה האגודה להחליף מיקום ‒ ללונדון.
וכך מצא עצמו מזכיר האגודה נושא ברכות פתיחה באנגלית שוטפת, במסגרת אירוע ענק ומלא עד אפס מקום, מיד לאחר השרה לאיכות הסביבה של אנגליה.
אחת היוזמות שהוצגו בכנס באופן שנים נקראה "לגעת בעולם" ‒ מיזם חינוכי, שפעל כל שנה בהשראת נושא סביבתי אחר, ובסופו בתי הספר הזוכים הציגו את תוצרי עבודותיהם בכנס השנתי של האגודה. גאווה ענקית לילדים ולאנשי האגודה באותם ימים.

העשור החמישי – נקודת המפנה

בעשור החמישי הפכה הוועידה השנתית למה שהיא היום. בשנים אלו התרחבה האגודה והפכה לגוף המתווך בין מדע למדיניות בתחום הסביבה, מתוך ההבנה שלצד המחקר והידע האקדמי, יש צורך להנגישו למקבלי ההחלטות במדינה. כחלק מכך, גם הוועידה השנתית שינתה את פניה מבחינת ההיקף, התכנים וזהות המשתתפים בה.
כעת, לצד המדענים ומהנדסי הסביבה, צורפו לוועידה גם מקבלי ההחלטות, שקיבלו במה והוזמנו לקחת חלק פעיל בה, מתוך מטרה לעסוק יחד איתם בשאלות קונקרטיות אקטואליות.
כך נוסף לוועידה, ששילבה עד אז תכנים אקולוגיים ותכנים סביבתיים, צד שלישי – תכנים חברתיים: מחקרים מתחומים כגון כלכלה, משפט, מדיניות ציבורית וסוציולוגיה

סיכום

במהלך 50 השנה שחלפו, הפכה הוועידה השנתית מכנס מדעי אינטימי לפרויקט שמביא סוגיות סביבתיות לקדמת הבמה, ומסייע לציבור ולממשלה להכיר בחשיבותן ולמצוא דרכי פתרון משותפות.
כיום, לצד המחקר והיישום, אחד התפקידים החשובים של המדענים הוא לוודא שהשיח הציבורי הסביבתי אינו מוטה או מוטעה, ושקבלת ההחלטות הסביבתית, ברמה האישית והציבורית, מושכלת ומבוססת מדע.