הוועידה הקודמת
דוברים
ד"ר קייואן ריהאי
מנהל תוכנית האנרגיה, האקלים והסביבה (ECE) במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA)
צילום: M. Silveri
מר ג'ונתן ספרן פויר
סופר, מחבר רב המכר: "אנחנו האקלים: הצלת כדור הארץ מתחילה בארוחת הבוקר"
צילום: Jeff Mermelstein
פרופ' רות דה-פריס
פרופסור לאקולוגיה ופיתוח בר קיימא באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ודיקנית מייסדת של בית הספר לאקלים קולומביה
מר גיא סמט
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
צילום: חיים צח, לעמ
גב' רעיה שורקי
מנכ"לית רשות הטבע והגנים
פרופ' ורד בלאס - יו"ר הוועידה
בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אונ' תל אביב
צילום: טרייסי לוי
פרופ׳ אבינתן חסידים
ראש מחקר גוגל ישראל ואפריקה
פרופ' יוסי לויה
פרופ' אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב חתן פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
גב' סטפני האלט
סגנית ראש הנציגות בשגרירות ארה"ב בירושלים
מר ניר גולדשטיין
מנכ"ל GFI
ד"ר אלני מריווילי
יועצת החום של האו"ם
פרופ' עידן שגב
חקר המוח, האוניברסיטה העברית ומנהל מדעי 'פרונטירז מדע לצעירים'
ד"ר קייטלין וולש
מנהלת תוכנית ביטחון מזון גלובלית, מכון המחקר CSIS
גב' מיה הלוי
מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים
ד"ר גילברט דה גרגוריו
מנהל תחרות הפרס הסביבתי ולשעבר ראש תוכניות קיימות.
ד"ר נגה קורנפלד שור
מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר דוד אסף
סמנכ"ל בכיר לניהול נגר ומשאבי הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר נטע ליפמן
סמנכ"לית בכירה אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה
צילום: שלומי אמסלם, לע"מ
ד"ר אבי לובצ'יק
מנכ"ל ומייסד Oporto-Carbon
ד"ר זהר ברמן
מנהלת פורום האקלים הישראלי
ד"ר גלעד אוסטרובסקי
יערן ראשי ומנהל אגף הייעור, קרן קיימת לישראל
פרופ' אופירה אילון
בית הספר ללימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, מוסד שמואל נאמן, הטכניון
צילום: אוניברסיטת חיפה
ד"ר בעז קידר
מנהל תכנון בר קיימא ואנרגיה במנהל הנדסה, עיריית תל אביב-יפו
מר זאב אחיפז
המשנה למנכ"ל רשות המים
ד"ר אורלי רונן
ראש המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, מיזם האקלים, אוניברסיטת תל אביב
השגריר גדעון בכר
שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות משרד החוץ
צילום: Bradley D'coutho
ד"ר נעמה ולד
מרכזת בכירה אנרגיה ושינוי אקלים, אשכול תעשיות, המשרד להגנת הסביבה.
פרופ' ראסם חמאיסי
מתכנן ערים וגיאוגרף, בית הספר למדעי הסביבה, באוניברסיטת חיפה
ד"ר שחר דולב
מנהל תחום פיתוח מודלים ומדיניות ארוכת טווח, משרד האנרגיה והתשתיות
עו"ד לי-היא גולדנברג
סמנכ"לית מדיניות Oporto Carbon
ד"ר אבנר גרוס
המחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים, אונ' בן גוריון בנגב
פרופ' רון מילוא
יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, פרופסור במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע
צילום: Ohad Herches, Weizmann Photography Unit
עו"ד חן תירוש
סיכוני אקלים ו- ESG, דלויט ישראל
פרופ' אביטל גזית
חבר סגל ביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות
גב' רוני ארז
מנכ"לית (משותפת) מרכז השל
ד"ר גיל אשל
התחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גב' אלה אלכסנדרי
מנכ"ל עמותת מרחב
מר שגיא דגן
סמנכ"ל חטיבת אסטרטגיה, רשות החדשנות
ד"ר מיכל לוי
מדענית ראשית וסמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
פרופ' יונתן בלמקר
מדעי החיים, אוניברסיטת ת"א
ד״ר שירה עפרון
ראש תחום מחקר Israel Policy Forum ויועצת אקלים למשרד הביטחון ולמטה לביטחון לאומי
ד"ר לי רכט
סמנכ"לית קיימות, Aleph Farms
ד"ר אסף צוער
מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים
ד"ר יעל זילברשטין קרא
מנהלת המיזם 'פרונטירז מדע לצעירים' בישראל
ד"ר טל פטלון
מנהלת KSM, מכון המחקר והחדשנות של מכבי
ד"ר דב חנין
יו"ר פורום האקלים ומוביל יוזמת "שינוי כיוון" להתמודדות עם משבר האקלים מטעם אונ' תל אביב
גב' תמר רביב
ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר דורון מרקל
המדען הראשי, קק"ל
גב' ג'נט שלום
מנהלת אגף תכנון ומדיניות, משרד האנרגיה והתשתיות
צילום: שלומי אמסלם, לע"מ
מר נחום יהושע
מנהל אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות
צילום: שלומי אמסלם, לע"מ
מושבים
קיבוע פחמן
יו"ר המושב: ד"ר אבנר גרוס
משפט ורגולציה, אתגרים סביבתיים ומה שביניהם
יו"ר המושב: ד"ר ציפי איסר-איציק, ליפא מאיר ושות', המכללה האקדמית נתניה
תרבות והיסטוריה סביבתית: סביבה בראי מדעי הרוח
יו"ר המושב: ד"ר מיכל בירקנפלד, אוניברסיטת בן-גוריון
זיהום ושימור בתי גידול אקווטיים וימיים
יו"ר המושב: עדי לוי, המכללה האקדמית אחווה
מודלים חדשניים לניהול בר קיימא של משאבי טבע
יו"ר המושב: ד"ר שולה גולדן, אוניברסיטת תל אביב.
תכנון סביבתי בעידן של משבר אקלים
יו"ר המושב: ד"ר אורי שרון, אוניברסיטת בר אילן
חמישים גוונים של פסולת
יו"ר המושב: ד"ר יואב לינדמן, המשרד להגנת הסביבה
מהפכות טכנולוגיות וסביבה – הילכו יחדיו?
יו"ר המושב: ד"ר נטע ליפמן
ניהול ושיקום סביבתי
יו"ר המושב: פרופ' ירון זיו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אתגרים וסוגיות עכשוויות בכלכלת סביבה
יו"ר המושב: פרופ' ענת צ'צ'יק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בריאות, סביבה ומשבר האקלים
יו"ר המושב: ד"ר זהר ברנט-יצחקי, המרכז האקדמי רופין
סביבה בעתות מלחמה - שיקום הנגב המערבי
ניטור ומידול אקלים וזיהום אויר
יו"ר המושב: ד"ר מוסטפא עספור, אוניברסיטת חיפה
התאמות ושמירת טבע של הצומח
יו"ר המושב: מיכל גרונטמן, אוניברסיטת תל אביב
בטן מלאה, פח ריק- על מזון ובזבוז מזון
יו"ר המושב: פרופ' אופירה איילון, אוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן
חידושים במערך הסקרים והניטור לניהול יערות ושטחים פתוחים
יו"ר המושב: ד"ר שני רוהטין-בליץ , קק"ל
השפעת האקלים על הקהילה והעיר, סיכונים והערכות למשבר האקלים
יו"ר המושב: פרופ' ראסם חמאיסי, אוניברסיטת חיפה
התוכנייה המלאה של הוועידה
אפריל 1970 – הכנס הראשון
חודש היסטורי לסביבה ברחבי העולם הביא איתו את יום כדור הארץ שצוין לראשונה על ידי התנועה הסביבתית העולמית, וגם את הקמת הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב. עוד מאורע לא פחות חשוב שקרה ממש באותו חודש הוא כנס מדעי ייחודי בבית סוקולוב שבתל אביב, שעסק בסוגיות האקולוגיות החשובות של אותם ימים, ואיתו ההיווסדות של "האגודה הישראלית לאקולוגיה".
אגב, רק 3 שנים לאחר מכן הוקם הגוף הממשלתי הראשון שעסק בסביבה – "השירות לשמירת איכות הסביבה", שבשנת 1988 זכה סוף סוף להפוך למשרד ממשלתי.
העשור הראשון – יוצאים לדרך
היוזמה לעריכת כנס ייסוד האגודה הייתה של פרופ' עזרה זֹהר, קצין הרפואה הראשי של צה"ל בדימוס, שהתעניין בהשפעה של הסביבה על הבריאות. הרעיון היה פרקטי מיסודו: שאיפה להקים מוקד מקומי לנושאים הסביבתיים, שימנע את הצורך לבדוק כל פעם מחדש מה עושים במדינות אחרות.
מפתיע לגלות כמה מהנבואות שעלו לדיון כבר בשנים האלו, שחלקן לא הצלחנו לפתור עד היום: מנושא זיהום האוויר שעלה לראשונה, דרך הצורך בהתפלת מים ועד לצורך בתחבורה ציבורית זולה ויעילה שתונע באנרגיה חשמלית.
בשנת 1975, שבה כבר מנתה האגודה 450 חברים, נערך הכינוס המדעי השישי – אליו גויס תקציב של 44,000 לירות ישראליות.
העשור השני – מתרחבים בארץ ובחו"ל
אפשר להצביע על שני דברים משמעותיים שקרו בעשור הזה:
הראשון – הכנס הבינלאומי הראשון, ה-14 במספר, שנערך בשנת 1981 (ובעקבותיו נערכו כנסים בינלאומיים נוספים).
השני – החיבור שנעשה לראשונה בין התחום האקולוגי לבין מדעי הסביבה בישראל והשלמת הפאזל הסביבתי – מהלך שכיום נראה כמובן מאליו, אולם באותם שנים נחשב לתקדימי אף בקנה מידה עולמי. בעקבותיו שינתה האגודה בשנת 1985 את שמה מ"האגודה הישראלית לאקולוגיה" ל"האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".
העשור השלישי – מכנס לוועידה
שנות ה-90 נחשבות בעיני רבים לנקודת ציון משמעותית במובן של נראות ואופנה. אולי בהמשך לכך – גם הכנסים בשנים אלו עברו שדרוג תדמיתי משמעותי, והפכו מכנסים מדעיים לוועידה עם שולחנות עגולים, מפה, כיבוד, ופעילות תרבותית כגון ריקודי עם או הרצאה של מאיר שלו ז"ל. לראשונה הוזמנו גם שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה ומרצים מחו"ל.
אלו גם השנים שבהם הוועידה כללה לראשונה גם את המגזר התעשייתי, כגון התעשיות הכימיות ברמת חובב ואת חברת החשמל, במה שסימל את שינוי התפיסה כלפי התעשיינים וההבנה שהקשר ההדוק ושיתוף הפעולה עמם יובילו יותר מכל להישגים סביבתיים.
העשור הרביעי – מבקרים בלונדון
הכנסים, שהופקו עצמאית על ידי אנשי האגודה, שפעלו בהתנדבות מלאה, המשיכו לפעול בשנים אלו במתכונת בינלאומית, שמשכה עשרות חוקרים מחו"ל. עד לשנת 2003 ימי האינתיפאדה השנייה, שבה נתקלו במהמורה רצינית: בעקבות לחצים שהופעלו מצד המוזמנים, נאלצה האגודה להחליף מיקום ‒ ללונדון.
וכך מצא עצמו מזכיר האגודה נושא ברכות פתיחה באנגלית שוטפת, במסגרת אירוע ענק ומלא עד אפס מקום, מיד לאחר השרה לאיכות הסביבה של אנגליה.
אחת היוזמות שהוצגו בכנס באופן שנים נקראה "לגעת בעולם" ‒ מיזם חינוכי, שפעל כל שנה בהשראת נושא סביבתי אחר, ובסופו בתי הספר הזוכים הציגו את תוצרי עבודותיהם בכנס השנתי של האגודה. גאווה ענקית לילדים ולאנשי האגודה באותם ימים.
העשור החמישי – נקודת המפנה
בעשור החמישי הפכה הוועידה השנתית למה שהיא היום. בשנים אלו התרחבה האגודה והפכה לגוף המתווך בין מדע למדיניות בתחום הסביבה, מתוך ההבנה שלצד המחקר והידע האקדמי, יש צורך להנגישו למקבלי ההחלטות במדינה. כחלק מכך, גם הוועידה השנתית שינתה את פניה מבחינת ההיקף, התכנים וזהות המשתתפים בה.
כעת, לצד המדענים ומהנדסי הסביבה, צורפו לוועידה גם מקבלי ההחלטות, שקיבלו במה והוזמנו לקחת חלק פעיל בה, מתוך מטרה לעסוק יחד איתם בשאלות קונקרטיות אקטואליות.
כך נוסף לוועידה, ששילבה עד אז תכנים אקולוגיים ותכנים סביבתיים, צד שלישי – תכנים חברתיים: מחקרים מתחומים כגון כלכלה, משפט, מדיניות ציבורית וסוציולוגיה
סיכום
במהלך 50 השנה שחלפו, הפכה הוועידה השנתית מכנס מדעי אינטימי לפרויקט שמביא סוגיות סביבתיות לקדמת הבמה, ומסייע לציבור ולממשלה להכיר בחשיבותן ולמצוא דרכי פתרון משותפות.
כיום, לצד המחקר והיישום, אחד התפקידים החשובים של המדענים הוא לוודא שהשיח הציבורי הסביבתי אינו מוטה או מוטעה, ושקבלת ההחלטות הסביבתית, ברמה האישית והציבורית, מושכלת ומבוססת מדע.
