חודש היסטורי לסביבה ברחבי העולם הביא איתו את יום כדור הארץ שצוין לראשונה על ידי התנועה הסביבתית העולמית, וגם את הקמת הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב. עוד מאורע לא פחות חשוב שקרה ממש באותו חודש הוא כנס מדעי ייחודי בבית סוקולוב שבתל אביב, שעסק בסוגיות האקולוגיות החשובות של אותם ימים, ואיתו ההיווסדות של "האגודה הישראלית לאקולוגיה". אגב, רק 3 שנים לאחר מכן הוקם הגוף הממשלתי הראשון שעסק בסביבה – "השירות לשמירת איכות הסביבה", שבשנת 1988 זכה סוף סוף להפוך למשרד ממשלתי.
העשור הראשון – יוצאים לדרך
היוזמה לעריכת כנס ייסוד האגודה הייתה של פרופ' עזרה זֹהר, קצין הרפואה הראשי של צה"ל בדימוס, שהתעניין בהשפעה של הסביבה על הבריאות. הרעיון היה פרקטי מיסודו: שאיפה להקים מוקד מקומי לנושאים הסביבתיים, שימנע את הצורך לבדוק כל פעם מחדש מה עושים במדינות אחרות. מפתיע לגלות כמה מהנבואות שעלו לדיון כבר בשנים האלו, שחלקן לא הצלחנו לפתור עד היום: מנושא זיהום האוויר שעלה לראשונה, דרך הצורך בהתפלת מים ועד לצורך בתחבורה ציבורית זולה ויעילה שתונע באנרגיה חשמלית. בשנת 1975, שבה כבר מנתה האגודה 450 חברים, נערך הכינוס המדעי השישי – אליו גויס תקציב של 44,000 לירות ישראליות.
העשור השני – מתרחבים בארץ ובחו"ל
אפשר להצביע על שני דברים משמעותיים שקרו בעשור זה: לראשונה, בשנת 1981, הוועידה התקיימה במתכונת בינלאומית. בשנת 1985, האגודה שינתה את שמה ל"האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה", שינוי שביטא את הפיכתה לארגון הגג של כל מדעני וחוקרות הסביבה בישראל.
העשור השלישי – מכנס לוועידה
בשנות ה-90 האירועים הפכו מכנסים מדעיים לוועידה רב-תחומית. לראשונה, הוזמנו שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית. נוסף אליהם הצטרפו בהמשך גם נציגי המגזר העסקי, בצעד שסימל את שינוי תפיסה כלפי התעשיינים וההבנה שהקשר ההדוק ושיתוף הפעולה עמם יובילו יותר מכל להישגים סביבתיים.
העשור הרביעי – ממשיכים בפעילות
בשנים אלו האגודה המשיכה להפיק עצמאית את הכנסים, זאת בעזרת אנשיה שפעלו בהתנדבות מלאה. לצד הכנסים והאירועים הבינלאומיים, האגודה הוציאה לפועל יוזמות נוספות, בין היתר בתחום החינוך, כמו למשל המיזם החינוכי "לגעת בעולם".
העשור החמישי – נקודת המפנה
בעשור החמישי הפכה הוועידה השנתית למה שהיא היום. בשנים אלו התרחבה האגודה והפכה לגוף המתווך בין מדע למדיניות בתחום הסביבה, מתוך ההבנה שלצד המחקר והידע האקדמי, יש צורך להנגישו למקבלי ההחלטות במדינה. כחלק מכך, גם הוועידה השנתית שינתה את פניה מבחינת ההיקף, התכנים וזהות המשתתפים בה. לוועידה, ששילבה עד אז תכנים אקולוגיים וסביבתיים, נוסף פן שלישי – תכנים חברתיים: מחקרים מתחומים כגון כלכלה, משפט, מדיניות ציבורית וסוציולוגיה.
כמו כן, שם הוועידה הפך להיות "הוועידה השנתית למדע ולסביבה".
סיכום
במהלך 50 השנים שחלפו הפכה הוועידה מכנס מדעי אינטימי לפרויקט המביא סוגיות סביבתיות לקדמת הבמה, ומסייע לציבור ולממשלה להכיר בחשיבותן ולמצוא דרכי פתרון משותפות. כיום, לצד המחקר והיישום, אחד התפקידים החשובים של הקהילה המדעית הוא לוודא כי השיח הציבורי הסביבתי אינו מוטה או מוטעה, ושקבלת ההחלטות הסביבתית היא מושכלת ומבוססת מדע.